לימור דיין / אי אהבה |
אשר הלכה בעצת לבה
כעץ שתול על פלגי מים
בנשמתו חפצה
ואותו הגתה
יומם
וליל.
מקוללת האישה
אשר פריה נתן ברחמה
עיניה נבלו
נותרה בגפה
עת נדף כמוץ ברוח
בדרך חטאים
אל מושב ליצים.
אשרי האישה
אשר לא קמה
על רעים במשפט
שבה אל עדת צדיקים
לחפש חיים אחרים
על פניו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|