נוגעים ומתעצלים
את כל האמת מטיחים בקירות
את צוחקת בקול
הרי הזדיינו, שהיה לנו פחות טוב
וכשהיה לנו קר
ידענו להרביץ אחד לשנייה
מתוך תנועות ברורות
את לא בכית
אני לא שתקתי
נוגעים ומתעצלים
עד שנגמרת הקסטה
בחוץ, יריות של מלחמה
שומעים את השכנים
בורחים בסערה
את שואלת
האם נישן הלילה בלי חלומות
אני לא יודע
מה לענות
לעיתים, זה פחות ממה שזה נראה
לעיתים, זה עולה מעלינו
ולוקח אותנו למקום זר
הרי הזדיינו, גם כשלא הייתה לנו ברירה
והקהל הלך הביתה
החגיגה נגמרה
לא נשארו לנו ילדים
הכלבים נבחו לכל עבר
ועכשיו, עומדים אחת מול השני
מקללים בקול
הזיכרונות מרים
המציאות חיה בתוך סרט
אנחנו לא יודעים לשחק
הולכים מכות בין 2 ל-4
נוגעים ומתעצלים
את כל כך יפה שאת שבירה
אני כל כך אלים כשאני חלש
עד שאני מאבד הכרה
ושוב שוכבים שלא יהיה מאוחר
השעון מצלצל בדיוק בזמן
את אומרת
תביט זה העבר
ואני חושב, מחר לא נהיה כאן
אולי יצלצלו פעמונים
אולי תרעד האדמה
לוקח ללב את כל מה שנגמר
את צועקת
את האמת מטיחים בקירות
ובסוף היום
נוגעים ומתעצלים
עד שנהיה לנו טוב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.