אלו דברי ימי הביניים
מפי נזיר שקרן :
אנו ידידי הלילה
רוקמים עסקאות עם זאבים
לגזור גדרות החלום
בו אתה בוטח.

תאמר לאיש, למכונה, לרגאיי,
לרושמי המרשמים
שיש להם אצבע קלה על העט.
שלהבטחות על חופש, הקלה, אופק,
יש שיניים
אבל לתפוח יש קליפת ברזל.

ואם נשב יום אחד בביירות אצל הצורף
הוא ימשש קודם כל את צווארך
ויצחק על חולשת הדופק.
הוא יתצרף שרשרת עם חולשה מובנית,
חוליה חסרת שדרה
לקוף שהוא אתה.

הרוח הבשלה לוחשת לפירות :
תרקיבו,
לה יש סדר יום משלה.
זו מתמטיקה עדינה ומשוערת
כמו לנחש את מזג האוויר ביום מותו של אגממנון
או מהו מספר השברים אליו שואף כד חרס.

אבל לפני הכל
תקשיב
לשירת הצדפים.






   "ימי הביניים מתקרבים"
           (זלמן שניאור)