מחשבותיי רוקדות כמו נרות
המרצדים בחשכת הזיכרון.
דולקים באפלת לילו
ומאירים בריקודם את בדידותו.

כלואות ללא מנוח, הן מנסות להימלט
אך לבסוף נכוות מאש הנרות
האש שורפת, מאכלת זיכרונות
אט אט, בתהומות השכחה העזובות.

יש כניסה, אך אין יציאה
למערת ריקודי המחשבות שלי.
רק אש שורפת וריקודי נרות מרצדים
שלבסוף יאכלו את זיכרונותיי, ולבסוף -
אותי.



24.12.07
אשמח להצעות לשמות חלופיים לשיר :)