|
בארון תלויים בגדים
שהיא לא תלבש עוד לעולם
בעבר כעסנו
עכשיו כבר מתבגרים ומפנימים
שככה אלוהים רצה
כבר אין סיבה לזעוק לשמיים
ואין טעם לתפילות ריקות
נאחזים בחיים כל עוד אנחנו כאן
ולא מטיפים למוות לחזור
ולהחזיר
בתיבה אלפי מכתבים
שכתבתי לה
עכשיו אני מבינה שזה היה רק
יומן,תיעוד של תקופה
ואין כבר כעס
ואין רגשות אשמה
כל הפסיכולוגים לא יכלו לשחרר בי את ההרגשה
היא עזבה כשהפסקתי לאחוז בה
כשהבנתי לבד
שאין עוד טעם לבכות |
|
לרוץ אחורה
בעלייה זה יותר
קל אם אתה גם
משנה את הכיוון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.