מאוורר חדש (לא מורכב)

זמן: אוגוסט (40 מעלות חום).

מיקום: דירת שני חדרים בראשל"צ (לא בים!).

מטרה: אוויר.

סטטוס: רווקה ללא חוש טכני וללא כמה לילות שינה.

איזה חום! אני לא יכולה לנשום פשוט, כולי מזיעה, כמעט ללא רוח
חיים.
מה בסה"כ ביקשתי? מעט אוויר!
אני מכבסת אצל אמא ואני ממהרת את כמות הסדינים שיש לי ולא
מהאהבה.

יצאתי להום סנטר ואמרתי - אני חוזרת עם מאוורר, הקצבתי מאה
שקלים וחיוך!
הגעתי למחסן המכשירים הגדול הזה, שכל גבר היה מאבד עצמו מרוב
אושר פה והתחלתי בחיפוש אחרי בעלי המאוורר.

פתאום ראיתי מאוורר מפה, מאוורר משם, מיליון מאווררים בכל מיני
גדלים.
אני צריכה משהו קטן, משהו סמלי, שכמעט לא יראו.

ניגשתי לדודו (מהום סנטר) והסברתי את עמדתי.
בחורה צעירה בדירה קטנה רוצה אוויר וטיפה לשיר (זה נהדר
לשיר/לדבר לתוך המאוורר, זה יוצא צרוד כזה - מאוד בוגר!).

דודו עמד במשימה והביא לי קופסת קרטון.
חייכתי ואמרתי איפה המאוורר?
דודו אמר שהמאוורר בפנים, רק צריך להתקין!

אני? להתקין? מאיפה אני יודעת?!

אין מה לעשות, יש לי משימה חדשה - להתקין 10 חלקים שאמורים
להוציא בסוף אוויר!

הגעתי הביתה, לקחתי כיסא, ישבתי והתחלתי בבניית המושיע לגלי
החום שלי.
לקחתי את מפת ההסברים ונסיתי להבין ולקשר בין הציור לחלקים -
אך זה נגמר בכישלון!

התקדמתי מהחלק הגדול לחלק הבינוני ואז לחלקים הקטנים, כל זה
מלווה ברגשי אשמה לאיבוד בני הזוג שלי, שהיו יכולים לתפקד נהדר
במצב.

כמעט עברו שעתיים ויש לי ביד 3/4 מאוורר שצריך לעמוד על
הרגליים, חיברתי את החלקים האחרונים והבנתי...

שום גבר לא היה יכול ליהנות/לסבול/לקלל/להזיע/לבכות/לחשוב
מחשבות
אובדניות/לעשן/לצחוק/להתמוטט/להיפצע/להתעצבן/להשתטח/להתבדח/ולכתוב
על זה סיפור...

כמו שאני נהניתי היום להיות רווקה שרוצה אוויר!