סקוט צביקה סאמרס / הביתה |
שהוא כמו הבית רק יותר טוב
כי טוב זה אף פעם לא מספיק
ויש לי נעליים אדומות
ושוב לחזור ולהחליף את הפנים
להסתובב אל תוך הקיר
ולעצום עיניים
וחשוך לי
ורעד מזדחל לעקבים
פזמון:
ומעל הראש עוברים
לי חברים וצבעים
קופים מעופפים
וגם בדלי סיגריה
ושוב כאב חד
ואני בבית
שוב לטאטא את הכל מתחת
לעור העבה שלבשתי
כך או כך זורמים שם שקרים
כמו כל החיוכים שלי,
חצי מהקריצות
ורוב המבטים
ואולי חלקם כבר אמת?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|