מיקה מור / מים שקטים גנובים |
כאוקיינוס הדוגל במכחול,
אני גם שטה, בתוך מים ריקים
אבודים ומחוקים מצבעים.
אני הבלתי הנודעת,
אני יכולה הכול לדעת,
להחכים ולטעות כשצריך,
לבקר בדעות מלפעמים.
אני אוהבת לצוף על מים שקטים,
אך כשאני פוגשת בצוף אני נרתעת וטובעת,
אני יודעת לפחד,
אך כמעט ובורחת,
כשאני פוגשת בך
אני דוממת ולא זזה,
מבפנים צווחת.
אתה מחוויר כמו חיי הקרים
כי משפגשתי אותך,
הכרת לי את השנאה,
כשאני חיפשתי
אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|