|
כשפגשתי את השתיקה
ראיתי את אצבעותיו של אלוהים
אומרות לי "לכי לך"
היכן הלחי מתחילה
והיכן לך מספיקות ההפסקות מפחדיי הקדומים
שאמר לי "לכי לך"
הלכתי למעמקים הבולעים
רחשים
פעם הייתי מצייצת
ציפור אחת שהייתה בי מתה
היום אני מצייתת לקול שותק
הולכת מוחקת אותי
הפחדים שלי ממאירים
גחליליות זעירות מתוך גרוני פנסים
מאירים צרובים בתיבת המיתרים
מאם הדרכים אני משתיקה אותם
בכדורים כימותרפיים
אוספת זהרורי פירורים
מוצקת על עורי הבקוע
ששיערי נשור
ממתינה שיעלה במעלית הדם מהוורדים
מהנעדרים שלי אני מנקזת כדוריות
אחרונות
מכינה את גופי למסע
כמו שאצבעות הורו לי
חוצבת בציפורניים סלעים לבנים
שורטת
צורפת אותם אבן
לסלע שתיקתי
אני לא אתפוגג לך
עד שתגיד היכן הארץ הזו
לעברה כיוונו הלחשים
שהמוות יפה כמו שקט
חרישי
|
|
|
החיים הם כמו
אופרת סבון אז
תעבירו תחנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.