אני לא יודע  אם מעיין זוכרת את העובדה שכל הימים שנפגשנו בהם
היו צהובים. אני לא חושב שמעיין יודעת אבל אני הייתי חצי מאוהב
בה באותה התקופה.

אתם מבינים, פשוט יש בחורות שקל להתאהב בהן.
(וזה לא פשוט בכלל)
קחו את העובדה הזאת ואת העובדה שאני בחור שמתאהב בקלות והנה
לכם תקופות לא פשוטות בזמנים לא נוחים.

"אני לא רציתי לסיים את זה, אני מזכיר לך שזו היא שחתכה"
"היא פשוט עשתה את זה בשבילך רותם"
"אה, זה כבר משהו אחר"
"זה אותו הדבר"

אני רואה עכשיו סרט שנקרא "גבול השפיות".
הסרט הזה לא עושה לי טוב אבל אני בכל זאת רואה אותו.
(למה?)
שאלה טובה.

זהר הייתה טובה אליי.
וזהר הייתה טובה לי.
וזה בכל זאת נגמר.
(למה?)
("טוב, שמע היא טסה עוד כמה חודשים זה לא יכול להיות רציני")
זה זיון שכל !
זה זיון שכל אחד גדול !

אני יכלתי למות בגומות חן שלה ולא היה אכפת לי.
אבל לחבק אותה בלילה אחרי ששכבנו לא יכלתי.
מה ההגיון?

אז יש אנשים (לא בחורות, אנשים) שהם הקול השני שלי.
ואני מוצא אותם.
ואני שומר אותם לעצמי.
יש כאלו שלא נשארים הרבה זמן.
(מעיין לדוגמא...)

אני רוצה לישון עם מישהי היום.
היום ה2 לאוקטובר 2007.
ואין לי אף אחת.

וזהר הייתה טובה אליי.
וזהר הייתה טוב לי.
וזה בכל זאת נגמר.
(למה?)
"היא פשוט עשתה את זה בשבילך רותם"

מתי אני אתחיל לעשות דברים בשביל עצמי?