עופר רון / עליית משמר |
שקט. יום ודין עלינו.
הנער ער, אוחז נשקו
ואני צבוע בשחור בפאתי מולדת
פורק את שתיקתו
שן, צעיר, הגיע שעתך.
ואנחנו כלילה
והלילה בנו.
עתה אקום
אתה
תמות
הגיע שעתך.
לא מפחד
מכאב אתה צועק.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|