עופר רון / האדם |
כדין הימים הללו
הייתי כמת,
נשמה שכולה.
עד עתה חרד
הייתי כאדם דתי במשכבו
כדין הימים הללו
יודע לאן...
והאדם-
יושב ושותה וישן ויושב...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|