דפנה קי / קרב מגע |
של דקירה.
רק תביט בי.
אתה אוהב אותי
מצח נקי מפצעים
לב נקי מאבנית
כמו ילדה
חדשה מהניילון.
ידי מונחת קרוב לשלך.
היא שם בכוונה, כדי שארגיש
את החום ביניהן.
רגלך טופפת על הרצפה.
אתה היפר, או סופר, או משהו.
אם אנוח
ראשי על ירכך,
תפסיק
כדי שיהיה לי נוח?
או תמשיך, דיגידן-דיגידן...
מה אתה, אבא?
מה אני, ילדה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|