New Stage - Go To Main Page

דפנה קי
/
נדודים

שוב שנתי חמקה, הסתתרה
בין דפיו של ספר
שוב הסטריאו לא בלע
את קולות הליל
גבר ואישה בקרב של פיינטבול טלפוני
הוא במיטתו, והיא במיטתה
הרחק.

שוב בוכה השופר, והוא בעצם כלב
שגם בערב קר
ננעלת דלת בפניו.
בעליו צורח מדי פעם,
"שקט, טומי, שקט!"
ואז חוזר לצעוק
על ילדיו.

שוב חלמתי על עצמי
עירומה עומדת
מול כיתה של פרצופי ביצה
שצוחקים עליי.
ילדים גדולים מצחיקים
זה את זה בחושך
מי יצייר בטיפקס סמיילי על
דמעותיי?

דמעותיי על בארות
אליהם לא נפלתי
על אמי, שהתביישתי
אל חזה להילחץ
דמעותיי עליי, שלא נתתי
לך לתפוס אותי
כשאז קפצתי
מן העץ.

דמעותיי על שוקו חם
שלא שתיתי
דמעותיי על הקרום
שבלילה הצטבר
דמעותיי על הלילה
כמו טל בורקות הן
על מעיל גשם דק
של הומלס ישן.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/10/07 23:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דפנה קי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה