שוב שנתי חמקה, הסתתרה
בין דפיו של ספר
שוב הסטריאו לא בלע
את קולות הליל
גבר ואישה בקרב של פיינטבול טלפוני
הוא במיטתו, והיא במיטתה
הרחק.
שוב בוכה השופר, והוא בעצם כלב
שגם בערב קר
ננעלת דלת בפניו.
בעליו צורח מדי פעם,
"שקט, טומי, שקט!"
ואז חוזר לצעוק
על ילדיו.
שוב חלמתי על עצמי
עירומה עומדת
מול כיתה של פרצופי ביצה
שצוחקים עליי.
ילדים גדולים מצחיקים
זה את זה בחושך
מי יצייר בטיפקס סמיילי על
דמעותיי?
דמעותיי על בארות
אליהם לא נפלתי
על אמי, שהתביישתי
אל חזה להילחץ
דמעותיי עליי, שלא נתתי
לך לתפוס אותי
כשאז קפצתי
מן העץ.
דמעותיי על שוקו חם
שלא שתיתי
דמעותיי על הקרום
שבלילה הצטבר
דמעותיי על הלילה
כמו טל בורקות הן
על מעיל גשם דק
של הומלס ישן. |