דבש הלילות ניגר על עורי
גם תחת שמיכת הפיקה.
כל תריס בי מוגף.
ניחוח דוחה היתושים, במקום לערסל,
מעביר קיסמים חדים באוזניי, בציפייה דרוכה
לבואם.
ובבוקר -
הם פצעים על הקירות
חומים, כאילו כבר שנים
שאריות רגליים רצוצות
מזדקרות,
כשיירי חלום אחרון.
רגליי עכשיו - פורצלן סדוק
כמו רצתי מתוך התרדמת.
לא ראיתי צעדיי, עתה
אינני יכולה ללכת.
אשב על מיטתי, צלי
יימחץ בין הקיר לגבי
וגפיי יבחשו בסדינים.
סגרו התריסים
בחלון עם הים
שיבלעו דומם
את קצף הגלים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.