|
דבש הלילות ניגר על עורי
גם תחת שמיכת הפיקה.
כל תריס בי מוגף.
ניחוח דוחה היתושים, במקום לערסל,
מעביר קיסמים חדים באוזניי, בציפייה דרוכה
לבואם.
ובבוקר -
הם פצעים על הקירות
חומים, כאילו כבר שנים
שאריות רגליים רצוצות
מזדקרות,
כשיירי חלום אחרון.
רגליי עכשיו - פורצלן סדוק
כמו רצתי מתוך התרדמת.
לא ראיתי צעדיי, עתה
אינני יכולה ללכת.
אשב על מיטתי, צלי
יימחץ בין הקיר לגבי
וגפיי יבחשו בסדינים.
סגרו התריסים
בחלון עם הים
שיבלעו דומם
את קצף הגלים. |
|
|
הדף האחורי
שלום, חבל שאתה
לא בבית, אני
נאלץ להשאיר לך
הודעה בסלוגן,
רק רציתי להגיד
שאני בקומפלקס
התאומים ונראה
לי שנגמר להם
הטחינה, אז שתדע
לך שתמיד אהבתי
אותך, נכון זה
לא מערכת יחסים
נורמלית, אבל
הסלוגנין היו
משהו!
אז תודה ושלום
אני עובר
לעמבה.
יק טיבטי, לקוח
של פלאפל
התאומים
בגבעתיים,
מאוכזב מההומור
שלו, מהטחינה
שאזלה ומהדף
האחורי שלא
מחזיר צילצול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.