דפנה קי / פרידה |
על הבושם שלו
על ציפת הכרית שלי
שהעוזרת התעצלה להחליף.
שואפת,
שואפת,
נושפת.
משחק שח חצי מנוצח
עוד פתוח על השולחן בסלון.
חייל אבוד, מלכה בצריח
רשמתי הכול
אולי יבוא יום...
אוכלת את פסלי המרציפן שעשינו
החזיר שלי, הענבים שלו.
אם לא היום, יבואו תולעים
לסיים מה שהתחיל השעון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|