תלוש מהמציאות, לראות אותו להתחיל לחשוב
לחשב את המהלך שיהיה עתיד לבוא
לתהות על הסיכוי
כמו סוריאליזם מחשבתי, הראש שלי מפליג אל מרחקי לכת
נוזל אל דפנות ההיגיון, צף בין מציאויות שונות
אולי אפילו קצת מוגזמים, אולי קצת משונים בעצם
חוסר שליטה, כנראה שהתרגלתי, ומחפשת את עצמי בתחליפים של
רגשות
חיוך אחד, חיוך ג`וקר חותך, זומם
מבט אל האחור, נסיון תפיסה של המרכז, עולם
משם הכל התחיל לנזול, ליפול להתערבב
זעזוע קל עטף אותי, רגע של שיכחה, אבדון
מחשבות שנשארו, נחקקו כסימנים בראשי
אותו מבט חטוף, חיוך אחד כמעט זדוני ספק תמים
שגרם לי לתהות על העתיד לבוא, אפשרי?
ואם קיימת האפשרות בכלל, אולי קצת מוגזמת
ציורים בראשי על בד המציאות, קווים צבעים וצורות
מראה למחשבותיי, ראי לשעיניי רואות
תמונת המציאות שמקבלת גוונים אחרים
הפנטזיה מהלכת חופשי, פרצה את מנעולי הכלוב
כלוב הנפש, הרצון האמיתי שהיה כלוא עד זו התקופה
ברח החוצה כאריה שואג, מחפש לשבוע רעבונו, תאוותו ותשוקתו
לאבד את השליטה, להפליג עם המחשבות
לכאוב מבחוץ אל הפנים, את גרעין יכולתי למסור בעצמי
להכיל עצמי ואת רצונותיי, שלמות
הרבה יותר מפעם, הרבה מעבר ליכולת

ולתהות, מה עתיד, מה צפוי לקרות, האם יכול?
(אם בכלל אני יכולה ומסוגלת)
כי הכל ממבט חותך אחד חדש
זוג עיניים חדשות מתרוצצות מולי, שלו
מפליגות עם הדמיון שלי, התאווה, פנטזיה
וחיוך אחד של ג`וקר