זמן בלי קול
שגרם לקולות פנימיים לצוף אל מעלה
זמן של שתיקה, איסור על הקול
מחסום על הכל, עוצר אותי במקום
שגורם לכאב
מחשבות פנימיות שהחלו נחקקות בתוכי
נשמתי, כאביי
געגוע לזמנים אחרים
בהם יכלתי לשתף, לצעוק
לזעוק מכאב וקרבה, הקרבה
מרחק שגורם ללבד הזה, להראות ביחד תמיד
כאבים אחרים נחרטים
משכיחים את כאבי העבר
העתיד
הווה של רצון ליותר
הבנה של אני זו אני
הוא זה הוא
וכך תמיד יהיה, כך נהיה
מבט חטוף לאחור
נזכרת בחיבוק ובמבט
שלפני שנה בדיוק
נראה כאילו נצח נולד
וכאביי העמוקים ביותר
אלה שרק נחקקו ונעלמו
קיבלו תפנית אל מקום אחר
קיבלו חלום חדש ושונה
וההווה הזה, בשבילי
זמן אחר
כאב אחר מכולם. |
