|
[או: כיסא מוסיקלי אחד יותר מדי]
- Play me?
לב או ראש
מחוץ
למעגל. לרוץ-לרוץ. במעגל
אני עומדת. מביטה. סביבי
כה רבים. אנא-שים לב-עד
מושיטה יד. ואין. למי. שוט
במשחק הכיסאות המוזיקליים של חיי
תמיד נשארתי לעמוד כשהמוזיקה פס
קה ---- קו-קו
אהה-הא - רוצה
את ? סוכרייה ?
לא-בא לי ללקק
ביער. ביער? הבה נשחק. בואו ילדים
נרקודה שם עד כלות. נפשילה ונרכב
על תלת אופן מוזהב
ולו שני גלגלים ולך?
בתחתונים! הו! במקל
בסרגל ? מה שבא ב-
יד? במקל? לעזאזל! מה שבא לי! די!
במשחק הכיסאות המוזיקליים של חיי
תמיד נשארתי. לעמוד
מחוץ למעגל. משורה
אשוחרר רק כשהלחן
יפסיק או יפסוק, ש-די
אז הפעם
אני זו הפוסקת
- Stop! |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.