|
צמרות העצים נגמרות
באותו מקום
שם מתחילות משאלותיי
ואתה
כמה קילומטרים מעל
כה רחוק, כה מושלם
בתוך התכלת הצלול
נראה ולא נראה
בא ונעלם
וכמו סכין חדה, יוצר בי חתך עמוק
מפרק את כל הפחמימות והחלבונים בגופי
מנטרל את כל המערכת החיסונית
שעוד נותרה בי.
ואני בתמימות של ילדות, מחכה ומצפה
כמו אוטו גלידה ביום שישי
כאשר כל החנויות סגורות
כך תבוא אתה, אליי
כך ארצה ואשמח
אקח.
|
|
|
זה לא סלוגן,
אני חוזר זה לא
סלוגן, אני תקוע
במוזיאון המדע
בחיפה, נכנס
עשן, מישהו חייב
לראות את זה,
בבקשה
עזרה!!!,
עכשיו חמש בערב
יום שני מאי 98
אני ממתין.
ארד עזמוביץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.