רציתי לכתוב לה שיר
ואחרי שמחצית ממחברתי
ניבטה אלי מן הרצפה בצורת
כדורי נייר מקומטים
הבנתי שלעולם לא אצליח למצוא את
המילים שיתארו עד כמה היא יפה;
גם בימים בהם היא חושבת שהיא לא,
רק ברגעים בהם היא תביט בי במבט ספקני
שבכלל העזתי לומר את זה.
הבנתי שאין ולא תהיה מטפורה באף שפה
שבעולם שתצליח להעביר את תחושת החוסר
כשהיא לא כאן.

רציתי לכתוב לה שיר.
אולי גם לחבר לו מנגינה.
ואז לנגן וללחוש אותו בשקט בזמן
שכדורי הנייר מביטים בנו.

רציתי לכתוב לך שיר.
ניסיתי למצוא את המילים שאבדו לי -
לעולם לא אצליח למצוא אותן,
ואפסיק גם לחפש.
כי נכון שבעברית הכל הרבה יותר יפה,
אבל את יותר יפה מהכל.


לפולנייה