איפה? נו, איפה הם? פה לא, גם פה לא! וואי, איפה שמתי אותן?
יו, איך אני שונא שזה קורה. תמיד מאבדים דברים ברגע הכי לא
מתאים.
שיט, אני מאחר כבר. נו, לחשוב בהגיון.
בית... יצאתי... אוטובוס... יורד... הולך... לא... הולך לשם...
ביי... היי כוסית... לא, לא זוכר, לא זוכר!
נו, אוף. איזה בלקאאוט. קיבינימאט.
בוא נראה, לא בספה, לא מתחת לכריות, לא מתחת לספה, אח,
הברכיים. אהה... לקום. ליד הטלוויזיה? לא! אוח, למה אין כאן
כמעט אור? איפה המנורה?
אולי הם בתוך החדר הזה שאף פעם לא נכנסתי אליו? או נכנס לחריץ
הזה שהוא קטן מידי בכל מקרה שייפול דרכו משהו? לא, לא ולא...
ו... אה? לא.
וואי, מי המציא את המשפט המטופש הזה שהדברים תמיד יהיו במקום
האחרון שתחפש.
1. שימותו. 2. מי הטמבל שימשיך לחפש משהו שהוא כבר מצא?
במטבח? לא. במקרר? לא! וואי, באיזה מקומות מוזרים אתה מחפש
כשאתה מיואש. פח? סל פירות? תנור? אוח! נו סעמאק, זה עסק יקר
כל החרא הזה. אני חייב למצוא אותם.
ואיך שאפשר לחפש את זה 20 אלף פעם באותו מקום אפילו שאתה בטוח
שהם לא שם. "אולי בכל זאת?" אתה אומר לעצמך.
אבל איפה זה כבר יכול להיות? ולמה דברים לא נשארים פשוט איפה
שאני אומר להם? ואז שולחים לי תזכורת כל איזה כמה זמן. או
שפשוט יבואו לפה כשאני שורק. אני... שונא... את... זה...!
מה אתה מחייך? תעוף או שתעזור לי לחפש. יאללה, זוז, חתול.
או...ף. וואי, איפה? איפה? איפה? איפה? איזה עצבים. רגע, שם...
לשם... ואז... לא, לא, זה חייב להיות פה. אין!
די, זה חסר סיכוי, אבל איכשהו הרגליים והידיים שלי ממשיכים
באותם תנועות באותו סדר... ספה, חדר, מטבח, והלאה והלאה.
לשירותים אני יותר לא נכנס לעולם... אין מצב שאני מחפש שם.
כאילו, המוח שלי כבר וויתר מהסיבוב הרביעי, אז מה מניע אתכם,
גפיים מטומטמים שלי? למה אתם לא מוכנים לעזוב?
לא, חייב להמשיך... אהה... !?! די!
שימותו כולם, הרי אף אחד לא מוצא את זה בסוף. אם לא מצאת את מה
שאתה מחפש בכמה שניות הראשונות, לא תמצא את זה לעולם.
אבל לאן הכל נעלם? כל הדברים הקטנים שהולכים לאיבוד במקומות
שהשארת אותם. כל מיני כלי כתיבה כמעט גמורים ומצתים חצי
משומשים. למה אי אפשר לאבד דברים שאתה באמת לא רוצה, כמו
לכלוך, ג'וקים, חותנת...
"אני לא יודע יקירתי, השארתי אותה בדיוק כאן". "מוזר, ראיתי
אותה היום בבוקר. ולמה אתה מסתובב עם את חפירה עוד פעם?"
די, זהו, נמאס, לא יכול יותר. אני יושב. אה...
אז מה? איבדתי, הא? זהו, הלך. צריך לקנות חדש וזהו! אוו...ף.
וואי.
א...ח !?! די,פעם אחרונה, שוב! ספה, כריות, מתחת לספה... אולי
בכל זאת?