New Stage - Go To Main Page

מישל גולני
/
הסיפור על לבבית

לבבית אחת יצאה לחפש,
מעבר לגבעה מאחורי עצי האלה,
מחכה לה שם צ'אנס ומתעטש.
שעות בכפור מצטנן בגללה.

זמן בדיוק עובר והנה היא מגיעה,
"טוב שהגעת," אומר צ'אנס, "כמעט והלכתי"
אשמה מחייכת, תחושה לא רעה,
לבבית מתחצפת: "טוב הנה, הגעתי" .

לבבית והצ'אנס תחילה הולכים נמהרים
עד ששכחתי מופיע באמצע הדרך.
מוצאים את עצמם משתכרים בהרים
כשהודיעו על מותו של ערך.

לבבית לבדה ומיד מתקשרת
רחמים עונה לה בקו השני.
"צ'אנס עזב אותי,"  היא מספרת,
" יש לך את המספר של דיכאוני?"

עם זאת, רחמים הפעם לא עמד לצידה,
כעס גם היה אצלו אז הוא פשוט ניתק.
לבבית נותרה המומה והשפופרת בידה,
פתאום קורה לה משהו מרתק...

עיניה נתקלות במראה,
ויופי מגיח כרוח  רפאים.
היא לא נתקלה בו מילדותה;
" אני לא מאמינה, אתה עדיין בחיים."

לבבית לוחשת: " בוא נעשה אהבה"
אך יופי מתעקש שלא להסכים.
הוא קורא לה להביט שוב במראה
ולראות שהוא בפנים.

יופי מבין שהיא לא מבינה
ועושה כאילו נעלם.
עד שקופצת השכנה תובנה
ומגלה לה שהוא שם.

צלצול בדלת מסיח את הדעת,
זה פחד בא שוב להתנחל בדירתה.
היא מתעלמת, מחכה בשקט לגעת,
בשברים האחרונים של קליפתה.

והנה, לבבית חוגגת,
מחליטה להכין ארוחה.
מזמינה ליום ההולדת,
כל מי שבתוכה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/10/07 16:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישל גולני

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה