זיכרונות העבר מטפטפים על הקיר שהצללים הכתימו פניו.
זיכרונות של בדידות וכאב על ילדות שתמה.

(קולות הצרצרים דוהים לעומת מסכת הקולות בראשי).

ושוב זה הזמן להביט לאחור, לראות מה נותר שם.  


(הדממה שוב הרעישה קולה באוזניי).

חצים מורעלים פגעו באפר,
נפלו על החול,
דמם נשפך למרגלות השקיעה.
זמננו תם, כיאה לזמננו
ואין זה מקרי שהחיים החלישו כוחם.

16.02.2002