חוזרת בשירה / ריח של בדידות |
פרח נבול באדמה פורייה
שולחנות אפורים
ותיקרה רעועה.
אתה פוחד מהמילים
הן אמיצות כך אל מולך
ומי ידע שיום יבוא
וכל זה יהיה בחלומך.
סגור כמו קליפה
מטפטף דמעות יבשות
ריח של בדידות
בשעות הכי קשות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|