נינה א. רוזן / מחול החרבות |
לכל עבר ניתזים
עת חרב בחרב בשתיקה נוגעת.
ניצוצות של גאווה
לכל עבר ניתזים
ומותירים,
שני חצאי לבבות מדממים
ונפש חצויה לשניים
המייחלת
כל כך רוצה עדיין
בתוך שני גופים חסרי הבעה.
מחול חרבות כזה עוד לא היה.
חרבות האגו מושחזים.
שוכחים להיות קשובים.
מפסידים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|