|
ניצוצות של גאווה
לכל עבר ניתזים
עת חרב בחרב בשתיקה נוגעת.
ניצוצות של גאווה
לכל עבר ניתזים
ומותירים,
שני חצאי לבבות מדממים
ונפש חצויה לשניים
המייחלת
כל כך רוצה עדיין
בתוך שני גופים חסרי הבעה.
מחול חרבות כזה עוד לא היה.
חרבות האגו מושחזים.
שוכחים להיות קשובים.
מפסידים. |
|
|
פעם, הייתה במה
קטנה ומוזנחת.
יום אחד, פגש
בועז בבמה, ונשא
אותה לאישה.
מאז היא במה
חדשה.
מתוך קורת חייו
של בועז חדשה,
פרק 7 "החתונה". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.