למדני לכתוב. לקרוע את העין והאלף, לזיין את הזין וללטף את
הצדיק. לקעקע את הכף מבלי להעליב את הקוף. לאהוב את הפ הסופית
מבלי להתבלבל בצדיק המופתי וסופי כל כך. לחמוד בשין ולהשאר עם
הריש. לשנן שוב ושוב את אלף בית. ולקרוא אותם בלי להתבלבל.
למדני להפסיק לגמגם ולהתחיל לנשק גם את הסמך החמקמקה שבין שיני
כל הזמן שרוקה. תגרום לאותיות ללכת עלי, אך בבקשה על קצות
האצבעות, שלא ידרכו עלי. למד אותן על צניעות וענווה ואולי גם
על סלחנות, שעלי לא יצרחו או אותי יישפדו, כי אני יכולה לחלק
מכתבים וקבלות על הוויתי הדיסלקטית, אך בלי הנחות אני מבקשת
בלי פיצויים רק מסמרים.