אם תגיח תשובה
עודני מתחפר בסודותי
לא אדבוק עוד בצל הדובק בי
שכן ימוג הוא מפנים עצובות

תפנית שאין כמותה
בו דיכאון נהפך לשמחה
אך כלוא בנייר עטיפה
בין שאר הפסולת האנושית

עצם מחשבה
טובה היא
וכן אין גרועה ממנה
הרי מעיקה ומעיקה
מעלה רגעים שלא ישובו
טעויות חסרות מחילה

עין דומעת
לב מדמם
סביבה חרשה
הנני מדמם

סוד
הוא דבר אשר האדם משתוקק לחלוק
אך כסיפור עם תפנית אירונית
גילויו הוא עצם סופו

אך מספר מילים אשר לא בצללים
אהיה גלוי עמכם
געגוע מחלחל לו בתוכי
חסר רציונל
ובעצם... מה כן הגיוני ברגש האדם?