השיר נכתב בעת מלחמת לבנון השנייה, כשבני נלחם בלבנון,
בבינת-ג'בל

המשפט האולטימטיבי: הודעות נמסרו למשפחות -
הוא שמחזיק את ראשי בימים אלה מעל הביצה הטובענית
שאני שוקעת בה אט
אט
הודעות נמסרו למשפחות, ואני לא קיבלתי הודעה.
פירושו של דבר שאינני קשורה משפחתית ולו לחייל
אחד מאלה שנהרגו היום בבינת ג'בל.
פירושו שאינני אחותו וגם לא אמו.
אולי אני בת-דודתו ואולי דודתו של ההרוג,
אך הסבירות לכך נמוכה, שכן יש להניח שאילו היו פני הדברים
כך
כבר הייתי יודעת.
אביו של ההרוג או אחיו של ההרוג
היו טורחים להודיע לי במהרה.

שלושה ימים אני צמודה לרדיו.
לידי נמצא הטלפון וגם הסלולרי
וגם הסלולרי של בתי
וגם הסלולרי של בני
אין לדעת מאיין יתקשר החייל. אני צריכה להיות מוכנה
לכל אפשרות.
שלושה ימים אני רתוקה לרדיו.
הוא אמר לנו שלא יוכל להתקשר בימים הקרובים
בימים אלה מדברים הקרבות ולא הקרובים
הקרובים רחוקים עתה והקרבות קרובים.
מדוע אני דואגת?
הוא הבטיח להתקשר לאחר שלושה ימים. כרגע
הוא בפעילות בצפון
לא
אין פרטים מדויקים. האויב שומע, אסור לדבר
וברדיו אמרו שהודעות נמסרו למשפחות
(שיודיעו לכמה שפחות)
והמשפט הזה מאפשר לי לנשום לרגע, להתרווח,
כי לי, כן לי, לא נמסרה הודעה
אני אינני ממשפחתם של ההרוגים.

אני מניחה את הראש על הכרית
חוטפת תנומה קלה
הקלה. עכשיו אפשר לישון, להירגע.
לפתע אני חשה ביד מלטפת את זרועי,
מעירה אותי מחזיונותיי:
"רק רציתי לומר לך, אהובתי, שהוא התקשר.
הוא מרגיש נפלא
הוא חזר מפעולה
הוא רק מתח גיד ועתה הוא נח בבסיס
המאולתר.
"מתח גיד" - כמה נפלא
עוד משפט שגורם לי אושר בימים שכאלה.
"מתח גיד" פירושו שלא יצא למבצעים נועזים
בימים הקרובים.
מתח גיד - אני חייבת לבשר לכל המשפחה.

הודעה נמסרה למשפחתו