New Stage - Go To Main Page


רגש ה"בא לי להיות כאן ובא לי להיות שם ובא לי גם לבדוק מה
יהיה אם אני אשאר פה"

אם להתאים את המשפט לסיטואציה, "הדשא של השכן ירוק יותר" לא
יתאים כאן.
לכבוד תיאור הרגש, אצייר איש היושב ליד חלון בצידו השמאלי של
אוטובוס, מסתכל החוצה, עפוף בהרגשת החמצה על שלא הסתכל לחלון
הימיני. השוני בין המצבים מתבטא בצורה כזו; אין זאת קנאה
שמרגיש אותו אדם לחלון השני, אלא טירוף וסחרור בניסיון לנווט
בין שני החלונות. הצורך באינפורמציה, התשוקה להוות רדאר-אנושי
היא מחלה סמויה שמקלה את שכלם של אינטיליגנטים רבים, ואף תוקפת
את ברי המחשבה פי כמה מאת האדם הממוצא, או כך נדמה, שהרי יכולת
האבחון שלי למצב מצידה השני של החברה מוגבל.
למעשה, חלון הוא הדימוי הטוב ביותר שאוכל למצוא לתיאור אותו
רגש נבזי. לדוגמא; חיינו מסתכמים ברחוב אין סופי גדוש חלונות
ראווה, שככל הנראה אנו משתקפים בכל אחד מהם. הפזילה אל
ההשתקפות על רקע החלון המעניין כביכול, בלתי נמנעת. האדם האפוף
באותו רגש שקוף ומשקף, יפזול אל החלונות עם בובות הנשים
המושלמות, אל חלונות חנויות הבגדים-התחפושות המגדירות אותו,
ואף יסתכל בכמיהה על מוצרי החשמל, תוהה למה קנה מכונת כביסה
אחת ולא את השניה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/10/07 13:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל לבנון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה