גרסה שונה של המחר, הוא אשתקד
חיים בזרם התמותה והנכחד
דרשה של מנוסת זמנים קוראת
לחוסר השינוי להתפקד על כל כליו.

סיפוריו של האתמול קוראים לאחאיו
דממה מעפילה על הבל העכשיו
קוראת היא בליטוף מעמיק אל המחר
המאבק את פינותיו של האתמול

הכל כתמול שלשלום כמו כל חלום
המאדיר עניו אל קסם חוסר השלווה
זאת לא אמת ולא שקר, המבשרות פניה
של שגרה מאפילה על אור היום,
אולי רק מתריסה על בוא אורו

זאת חשיכה שמגנה את הנותר
מקיץ המיסתורין עד תשואותיו של המחר.
אולי שואפת אל מעבר לכבלי שגרה
ורואה היא אל מעבר לאתמול, אל מעבר להווה.

ואם אופק מתנצל יבחר שוב להראות מעבר
לבחירות האנושות, לשממתה של הבחירה,
אולי ידע עוד בנאדם בצדקתו המלאה
אולי יחמוד למעבר לחלום, מעבר לשכינה.