שירה אביב / של השעות הרכות |
ניסיתי להבין, איך הרוח נושבת בעצם
וחשבתי עם עצמי, איך שבקיץ אין גשם
להכל יש הסבר כה מדעי של גדולים
שדרך עיניים ירוקות של ילדה מצטייר מדהים
ואני כבר בוגרת
עוטה מדי צבא
מניפה יד בפעם האחרונה
כמו אותה הילדה
לטובת אחד
אולי יעזור,
תעלומה אחת עוד נותרה לי לפתור
איך זה שלך לא איכפת
ממני
הדבר היפה הוא
שזה שיר שמצאתי במגירה האלקטרונית, 1.3.07
חצי שנה+, כלכך לא אקטואלי
מהאקס כבר לא איכפת לי מזמן, התחושות נרדמו לנצח.
אבל הזריקה לאחור הזאת, הזיכרון, ייחרט לעד
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|