|
מי ייתן ויכרתו רגליי
למען לא אלך במדרון אכזר זה.
במקום חשיפת תריס קצרה
של מבואות הלב -
אסתער על גדרות תיל
בשעטה ערומה ויקרע
בשרי לנתחים ואשטיח
אותם אחד אחד אל
מול עיני ואמשיך ואכתוש
לאבקה את שארית זיכרון
אחד של פנים ושפתים
ואקבור עצמי תחת
הריסות תבוסתי עד
שאיחנק בקיא מחשבותיי. |
|
|
יש לנו אהבה,
היית מאמינה?
יגאל עמיר, גונב
מערן צור,
למטרות חיזור
והורמונים בעודו
עומד אל מול
מרגלית, טוב לא
מולה ממש, אבל
כשיש תמונה,
דיכאון והרבה
זמן פנוי, הכל
אפשרי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.