השחר הפציע, פותח עיניים
יוצא מהאוהל מוריד עיניי אל המים
רוח של בוקר מחייה את הגוף
להקת קרפיונים חוצה נחל שקוף
חוזר אל האוהל ושם לפני
שוכבת את מחייכת, מביטה אל תוך עיניי
אידיאליות שקיימת רק בתמונות
בספרים, בסרטים ובאגדות
אבל אצלנו - המושלמות מציאותית
אני משלים אותך ואת אותי
אנחנו שנינו בגן עדן יש לנו הכל
מחזיקים אחד את השני שלא ניפול
אני ואת חתמנו ת'גורל
נו אז מה אם לפעמים זה לא כל כך קל.

רחש גלים, צלילים נעימים של גיטרה
קנים שנעים מהרוח ששרה
אש מחממת שתנועתה מהפנטת
תחת שמיכה את אותי מחבקת
את לא משחררת - את כל כך מאושרת
על כל הטוב שקיים מספרת
ניחוחות של קפה שרתח על האש
ואני מלטף את פנייך - לוחש
כמה חיכיתי - כמה אוהב
את שפתיי לשפתייך אני מקרב
מחבק, מנשק, מלטף שערך
ריגושים חדשים שלא הכרתי אף פעם
מתפתל, כמו נחש נכרך סביב גופך
מתענג על הריח - הטעם.