מסתכל במראה - מולי ניצב אדם לא מוכר
עיניים שחורות - פנים לבנות - מראה כה קר
אדם שאיבד כל שהיה בחייו
תראו איפה הייתי והיכן אני עכשיו
תקוע בלי כלום, לבד בעולם הגדול
לא יודע מה יביא מחר ומה היה אתמול
עכשיו אין לי כלום, ושום דבר לא היה
חיים אומללים בהם לבשתי מסיכה
כמו זאב הלובש - עור של כבשה
מתנהג כאילו שום דבר לא קרה
בלי ניצוץ שלתקווה - בלי חלום להגשים
חיים שלמים עמוסים בשקרים
כל חיי חייתי רק באבל
הגיע הזמן לשים סוף לסבל.

אני לא יודע איך להמשיך לחיות
אם להמשיך לחיות בכלל
אני לא בונה על תוכניות
אני לא קבלן - לא אדריכל
לפעמים אני מתייאש כי כבר נמאס להלחם
כל יום עובר אני חושש כי ינסו להתנקם
רק רציתי להפיץ ת'בשורה - את החזון
אך אנשים נצלבו בגלל שפיתחו את הדמיון
נזכרו בכוח הטמון בכולנו
הכוח לשנות - ליצור את החיים שלנו
אבל כמה שניסיתי - אנשים כאן אטומים
המצב הזה כה קריטי - ת'גופות אתם סופרים
אז תנסו להיזכר ולשנות את הגורל
כי עם כל הישויות שבעולם אתה אחד - אתה לא נבדל.