נועלה בן-ארי / שביתה כללית במשק |
ב"עידו", שם בדוי. נתן לי נשיקה על הלחי והמשיך הלאה. בעודי
מתכופפת להרים את שברי הלב מהרצפה ולהחזירם למקומם הטבעי
במהירות, נזכרתי שנגמר לי הדבק. "טוב", חשבתי לעצמי. "כנראה גם
זה ייקח קצת זמן".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|