|
לפעמים אני חושבת שאני קשה איתך מידי
ולפעמים קצת משחקת בנשמה שלי.
לפעמים עננים לא עוזבים את ראשי ומאיימים
מאיימים להוריד את הדמעות.
לפעמים אור השמש נראה קצת רחוק
אבל זה קורה לי רק לפעמים.
לפעמים האוכל לא טעים, האנשים קטנים ומעצבנים
לפעמים הכל נראה שחור ואפילו האופק לא נראה בעין
לפעמים הכל דמיוני ואז מתעוררים למציאות
אבל זה קורה רק לפעמים.
לפעמים אני אוהבת אותך ולפעמים אני שונאת
הגבול הוא דק ואין מנוס מטעויות
וכל זה קורה רק לפעמים. |
|
|
עם כל הכבוד
למקרה המצער
שקרה שם,
מה זה השם הזה
קוטאותי?
ולאן נעלם
צבוטאותי?
שגם זה לא שם מי
יודע כמה...
אבל הוא בחיים
אז לא מדברים
איתו.
אבל קוטואותי,
מה זה?
בצבוטאותי לפחות
יש תאור של
פעולה וזה אולי
מובן או מועיל,
אבל מה זה
קוטאותי, זה
נשמע כמו שם של
דלקת במעי הגס!
להב בן-לאדן,
גננת במעון
לקשישים, בויכוח
פילוסופי עם
מעריץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.