א. עיני הלילה

הלילה מכרסם בי,
לא נותן לי מנוח:
שוכב לבד בחדר החשוך,
משתדל לזוז כמה שפחות,
להסדיר את הנשימה,
לתת לעפעפיים להכביד,
לסגור את העיניים.

אך האוזניים לא מפסיקות לשמוע
את הרחשים, הכרסומים.
והמוח לא מפסיק לשדר
מחשבות -
שלי, לא שלי -
שאלות, תהיות,
הזיות.
ושוב אותן עיניים ננעצות,
מביטות, בוחנות -
מכל החלונות.
עיני הלילה.

הנה צפים ועולים זיכרונות,
תמונות -
שלי, לא שלי -
אנשים שישנם,
אנשים שהיו ואינם
וכאלה שלא פגשתי מעולם,
כל הפחדים כולם -
נועצים בי מבט.
עיני הלילה.

ב. אהבתי (ahavati)

חבק אותי.
עטוף אותי בחזקה.
אחוז בי היטב
עד שלא אפחד.
סמא את העיניים
הללו
שמביטות בי,
שחוקרות בי,
לילה ויום
לילה ויום.
סמא את כל הפחדים כולם.
צעד אתי -
יד ביד,
צד בצד -
לאורך כל הדרך.

חבקי אותי.
עטפי אותי בחזקה.
אחזי בי היטב
כדי שלא אמעד,
שלא אפול בחשכה,
שלא אשאר לבד
לילה ויום
לילה ויום.
החזיקי אותי -
יד ביד,
עד לעד -
לאורך כל הדרך.
והיי לי אם ואחות.

אהבתי.

http://stage.co.il/Stories/537254642

ג. מישהו לאהוב

חבק אותי,
החזק אותי,
שלא אמעד.
הבט אתי היישר
אל תוך עיני הלילה.

חבר יקר,
אהוב נפש -
שלי, לא שלי -
איכה?

לא אנום ולא אישן
עד שאמצאך.