לאבא שלי לא היה סולם
אבל היה לו לב עד השמים
היו לו עיניים צוחקות
וחיבוק עוטף
כקשת המחפה על ענני המים
אבא הוא זיכרונות
של חגים ושבתות
מלאים טיולים, ממתקים
וחבילות עטופות
שקידה על לימודים
עם ספרים ומחברות
וחיוך גאה למראה ההצלחות
אבא הוא חדות מחשבה
אומץ וביטחון
מהולים בקורטוב של פחד וילדותיות
ושיחות ארוכות
על עבר והווה
ואולי אם לא מאוחר הוא יגיד
נדבר על העתיד
אבא גר במצבה עכשיו
בין שני עצי זית בצל
יש נר דולק, נשמה אינסופית
דמעות שזולגות ממעין הכאב
על האבן חקוקה תקווה אחרונה
"לאדם שתמיד היה ויהיה איתנו"
לבך נדם
אך בי פועם
עוד זיכרונך
אבא
