|
ילדים קטנים מכבים את האור ונרדמים.
ילדים גדולים משחקים תופסת עם הפחד.
זה כבר חודש שהעיניים שלי ריקות... אולי אפילו יותר.
זה בכי יבש.
זה כבר חודש שלא אמרתי מילה
זו שתיקה רועמת.
ניצוצות של השלמה מבליחים לי בין חוטי הנפש...
היא עוד תישרף.
יש לזה טעם רע.
זה ממש מסריח.
בטח התקלקל...
למה כל כך קשה לי לזרוק? |
|
|
"למה אתה לא
יכול להיות יותר
כמו אחיך
בוריס?
שקט, נחמד,
מנומס.
ואם שוב פעם
תגיד אלוהים מת
אני אתן לך כזה
פליק שתתחיל
לבכות"
אמא של ניטשה
ובוריס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.