ליהיא גיל / אי של ייצוב |
תוהה בי בגדול.
שוב אני חושבת כאן,
טועה בך
לא בגדול.
וקצה של מחשבה,
אל תמשכי בי
ירידה.
עולם ישן חדש נברא
בקצה של מחשבה.
נועץ בי מבט מבעד למרחק
נועץ את ציפורני הזיכרון
את סכיני השכחה,
כמה עוד עד שעזבתי אותך?
בים של עצמך אני שוחה
צפה על מילותייך -
ששתקו לרוב.
מתערבלת בבלבול שלך -
שמשך אותי קרוב
והיה אי של ייצוב -
בחיי,
איך פספסתי
שוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|