|
יושבות מילים שתיים,
אחת אנורקטית מביכה
ובולמית מביטה בקינאה.
אמרה הראשונה מפחת משקלה:
"משקלך פי שניים
וערכך מחזיק מים".
ענתה חברתה: "ומה נהדרת,
עוד מעט את נעדרת".
וכך רבות השתיים,
משקלה של מי שווה יותר
זו עם שם עצם
או הנפוחה עם שם תואר.
התקרב משפט חסר
ופנה אל השתיים במתק שפתיים:
"נפלאות אתן ובעלות ערך, יחד ולבד
וגם כשאתן מאוגדות במשפט". |
|
|
"אני אישה קטנה
מאוד ומסוממת,
יש לי שקית סמים
קטנה, שקית סמים
לבנה, והיא עושה
לי לפעמים צרות
כאלה, מזל שיש
לי חברים
במשטרה..."
החתולה השחורה,
והמנון עתיק... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.