בין צנונית וגזר
אך בטור - כולו מבני מינה,
יושבת אחת ללא עזר,
ככל ירק מרק
בגינת הירק.
אך בל נאמר סיפור עצוב הוא,
שכן - אין זו סתם אחת נשכחת.
וכשעומדת הבטטה מול הסלק מתייפייפת,
תניף אף היא גבעול ואף עלי כותרת.
אך את לבה -
זו גברת בצל -
לא תקלוף,
אין היא פותחת.
ומעשה מספרים בערוגת הבצל,
בו ניסה ירק זר להביט בהיכל.
אך הסיט קצה קליפה -
אור מקסים ורגיש
מיץ חריף צין - צינים,
אל עיניו של האיש.
ויהי לימים אחדים,
מקץ ליל של נדודים,
הרהרה העלמה מתק פנים בצלה,
אך חשבה לעצמה:
זה סקנדל!
הנה בא זה העלם,
ליטף עלעליי,
וישב למשמר,
ונשק רגביי,
ומחה דוק דמעה,
והשיר אף קליפה...
ופתח מלוא עין,
והנה רך לבבו,
וצמא אל דמעתי -
מקליפה של מעיל -
עד לפנים בצלותי,
ולמה אסמא את עיניו,
בקול צחוק צין ציניי,
כבורחת מפניו,
אל... ערימות הבצל שבשוק? |