|
אני חונק את הרגעים הארוכים
חזק
עד שאגלי הזיעה שעל ידי
יהפכו לנהר
שגדתו האחת
עולה על השנייה
נאבקות זו בזו
מחי קודח צלילים חשוכים
לעתים נחתכים
בפס לבן
מעשה אדם
רק אז אני מבין
שלא נועדנו לחיות
ואתה כורך ידך סביב כתפי
אנחנו לא נאהבים
אנחנו נקודות, נקודות
בפסיפס אחד
בעולם אחד
ליד
כל מה שאי פעם רצינו
(אי פעם. היינו) |
|
|
מה הפרובוקטור
הזה? מה הוא
בכלל יודע? מה
זה היציאות
האלה, בלי שום
קשר לכלום?
אשכרה "יציאות
באין כניסה"!
פתאום סלוגן
שכתוב בו
"דמעות!" מה זה
קשור לעזאזל?!
מילא "חירבון!"
כמו שהוא כתב
פעם, הוא קלע לי
למומנטום. אבל
דמעות מה
קשור?!
זה שמאשר את
הסלוגנים,
לתשומת ליבך.
כן, אני שאפה
בלונדינית. כדאי
להקשיב לי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.