[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שמעון עובד
/
סטירה

אבא שלי קיבל סטירה!.
כילד ראיתי יותר ציורים מאשר אמיתי. ואבא שלי הצטייר בעיני
ילדותי הכי גבוה והכי חזק משל כווולם, אבא שלי קיבל סטירה. איש
צדיק וקדוש, איש של תפילות וספרי תורה, איש תמים פשוט ועניו
שלא הזיק מימיו ואפילו לזבוב, הוא  קיבל סטירה מפרא אדם, שלא
ידע בכלל עם מי יש לו עסק. לי אישית ניראה שהסטירה כאבה יותר
למלאכי-שמיים שהזדעזעו שם מעוצמתה המצלצלת. כאב של פגיעה
בכבוד.  אבי לא החשיב 'כבוד' ולכן הכבוד רדף אותו. את שיא
הרדיפה הוא לא חווה. לספירת כמות האוטובוסים העמוסים שליוו
אותו ביומו-האחרון הייתי צריך מניין של בעלי אצבעות...
זכותם של צדיקים והגנה אלוהית ההולכת עימם, הייתה קשה לאמונה.
לפחות לאדם כמותי, שהיה מבקש להצליב תוצאה מול הסתברויות
מדעיות. רבות שמעתי נפלאות על גדולי דור כדוגמת הבעל שם טוב,
המון מאמינים קבלו ברכה או הכוונה שפתרה את בעייתם, וראה זה
פלא. יד אלוהים נשלחת על ידי שליחי מצווה צדיקי דור. ולמה ללכת
רחוק לפתוח ספרים ולהסכית לסיפורים מתובלנים ובלתי מאוששים?
הנה לי זה מקרוב, מקרה אמיתי על האבא שלי, מוגש לי לאוזני ע"י
רמי כמיסה. בן למשפחת חברים של הורי. מקרה שהיה הוא בעצמו
מעורב-בו. דרך סיפור המקרה ורכות עיניו שבוצצו בנוזלי התרגשות,
גרמו לי סוג של התחברות להקשיב. הכל הפך שולי, האוטו שחנה
באלתור ובעל-המקצוע שחיכה לברגים, שזה עתה קניתי ממנו. מרמי.
השלט בחזית החנות פרסם את "טמבור" חנות של הכל לבית.  גם בזמן
הכתיבה איני עומד על הפלא -איך! איך כל כך הרבה מוצרי מדף
נדחסו לחנות כל כך קטנה. מילא נדחסו, אבל נסה והכה את המומחה
ותבקש דבר מה, בצעד וחצי של סל יגיש לך את המבוקש, או לפחות את
החלופה שיש בנמצא. גם הרצפה שימשה סוג של מדף ועל התקרה היו
מסמרים מכופפים ואלו החזיקו טבעות של עוד ועוד. לך תצא מזה אתה
נכנס לחנות ומתמרן שלא לדרוך על משהו. קנית? עכשיו תנסה לצאת
אחרי שקונים בתור סגרו אותך. דחוס להפליא! אך ההתמצאות והשליפה
ברגע, היו בעיני לפלא האמיתי.

כנראה, ציינתי לעצמי, שבלאגן הוא נוהג מגונה רק למי שאינו
מסתדר עימו, עם הבלאגן.

את כמיסה האבא, זכרתי כילד. איש של פנסיה שהיה מכופף על
אופניו, שלבדם נראו כאילו זקנו עימו. הוא היה נגר. אני זוכר
איך שיוויתי לו לזקן חוכמה של מקצוען. היה האיש לומד את הדלת
מרחוק. עוצם עיין ופוקח היטב את השנייה בודק מגעים של כנף
בנקודות שונות של המשקוף ו...זהו. בשניים וחצי דפיקות הכל
הסתדר. מה שאצל אחרים היה ללמוד את הבעייה תוך כדי עבודה, אצלו
היה אחרת. קודם לומדים בכלי  המוח ורק אחר-כך מחזיקים כלי
מהארגז. כמה שנאמר במזמור תהילים: "מזקנים אתבונן...".
דור, שעבור מעטים הופך ל 'דור הולך ונעלם',  נעשה עבורנו,
איש-שיחי ואנכי: 'הדור ההוא'. שהרי  אנו כבר קברנו את צדיקינו.

"אתה יודע...", רמי נצמד כאפרופו למילת אקראי שלי, "כמה שאבא
שלך היה צדיק!. אני אספר לך מקרה שהיה לי עם אבא שלך,
-תצטמרר!"
מנסים למכור לי את ...אבי.  פעם השכרתי דירה לאישה מחבר העמים
שעסקה בגילוי עתידות. הזדמנתי אליה ובסקפטיות רבה שאפיינה אותי
הרשיתי לה ...לעשות צחוק מעצמה. זה היה בלתי יאומן. היא פתחה
במגע ידיים. זוג ידי מעל כפות ידיה. היא ביקשה שקט לריכוז
וניסתה לחבר אנרגיות. כפותיה כמו צלחות של אנטנה ממוקדות
ללווין באטמוספרה, כנראה שכפותי שלי היו ה'לווין'. "כשתרגיש
שהידיים שלך חמות ...תגיד". רק אמרה וחום מילא אותי ולפתע החלו
ידיה לקבל תזזיות רעד כמו פרקינסון. שאלתי משהו והיא קמה
ממקומה והראתה לי את זרועותיה. נקבובי עורה היו זקופים כאילו
היא בסיביר. בקשה פסק זמן להירגע. צפנה פינה חיככה את זרועותיה
וחזרה אלי. טרם החלה את הקטע איתי, הקדימה ושטפה אותי בהיכרות
עם ...הורי. הוריך אנשים קדושים וקבורים במקום קדוש מאוד. היא
לא ציינה את הר-הזיתים, שם צמד קבריהם של הורי שהתחברו שם
לנצח, אך החכימה להדגיש ולדבר על רמת צדיקותם וקדושתם  שהנה זה
לנגד עיני, גרמו לה כזו תחושה עוצמתית. עבורה חוויה נדירה
ועבורי תחושת עילוי של 'הבן של', הרגשתי הטבה בזכות צדקנותו של
אבא. אם אכן כך הרי שמלאך שומר לי, מעלי.
-אבא שלי הוא המלאך שלי.
רמי ניצל מעמד נדיר של אין קונים. "פעם אבא שלך, ביקש ממני
שאשדך לו בעל מקצוע לאיטום. אביך רצה לאטום את גג הבניין השייך
לו, בפני הגשמים הקרבים".
אין כל קשר בין גלישת-הצד בסיפור לבין הצהרת-הון במובני מיסוי.
ובכל זאת לאבא שלי היה בניין שלם! ומאיפה לו לאיש בניין? אבא
לעשרה, שהשתכרותו דחוקה? לעניין זה כבר צומררתי מסיפור שהקדימו
אחרים, לספר לי על אבי בגלות, קודם לידתי. כמו שאבי היה דור
חמישי לרבנים וראשי קהילה בגלות לוב בעיר טריפולי, היה הוא גם
דור חמישי של בעלי נכסים וחנויות טכסטיל שמילאו לו ולמשפחתו
העניפה רחוב שלם. עניין שהפך לעובדה. ליהודים באשר הם היה לרוב
ערך מוסף של הצלחה מסחרית. עניין שהיה בה די, כדי ללהט
אנטישמיות הקיימת מאידך.  לאחר שאבי שרד מסר ראשון של התפרעות
אנטישמית, מכר ומחק עבור כסף קטן יחסית, נכסי נדל"ן כבדים,
והפכם למטבע בינלאומי בצורת זהב. כך מכר ומכר עד שיום לפני
עלייתו לאנייה לארץ-ישראל, כשכל הבית היה כבר ארוז על אניית
הפינוי, היה עליו למהר ולהיפגש עם אפנדי עשיר למכירת היקר
בנכסיו. היה זה בבחינת 'מה שייתן - אקח', שהרי מאידך, נטישת
לוב תהפוך את הנכס לאבוד. לקונה היה חשוב לרכוש, שהרי אם לאו
יולאם הנכס ע"י  הממשלה באין בעלים.  מכל העניין, אבי מצא את
דרכו לעסקה שנטרפה, כאשר הדביק אותו חבר שרדף אחריו. היה זה
ערבי מקומי איש שלומו של אבא. שהזהירו לבל ילך לפגישה. זאת כי
לאחר החתימות והתשלום נדון הוא להישדד ולהירצח בו במקום. הרצח,
לא רק שהיה נסלח כדבעי, אלא היה יוצר אהדת-גבורה. לרגע דימיתי
את ג'וליוס סיזאר, דקור פגיונות חבריו ונופל עליהם. מזעזע.
אבי, להבדיל מקיסר שזלזל וסירב להאמין למידע - האמין לחבר, שזה
עתה העניק לו את חייו כמתנת פרידה לנצח, פרש פרסה וניצל ממוות.

תאוות כסף הייתה רחוקה מאבי, שידע היטב ש'חיים' יקרים יותר מ
'עמל חיים'. באותם זרזיפי זהבים קנה אבי את הנכס שלימים היווה
את משענתו הכלכלית, אשר בדרך אגב, הניחה לו לעסוק בתורה ולתרום
לצדקה.
"הקיצר..," ממשיך רמי שלי, "מבין הקבלנים שנהגו לקנות אצלי
נתתי לו שם של קבלן-איטום. הודעתי לאביך לחזור אלי למועד בו
זימנתי את האיש לחנות. מכאן ואילך הכל קרה במהירות שלא יכולתי
לעקוב. אביך הראה לו את העבודה, הקבלן דרש מחיר גבוה, כנראה.
לתמיכה במחיר הסביר לו שדרושים ימים רבים וקבוצת עובדים כדי
לבצע את העבודה. אביך הסכים למחיר שסוכם כעבודה קבלנית.
למחרת אותו היום עלה הקבלן לגג לביצוע העבודה ו...טראח. טרם
צהרים ואבא ניקרא לבוא ולשלם את העבודה. אבא הגיע ואכן שמח
לראות שחור בעיניים. הגג כולו היה מזופת כדבעי, ונותר רק ללבן
אותו בסיד. לך תביא כסף, אני מסיים תוך שעה! כאן החל "שחור"
מסוג אחר.
אבא היה נבוך. לתומו הבין שהעבודה תימשךימים ויהיה לו הסיפק
להכין את סכום המזומן שהובטח לאיש. הוא לא ערער כלל על תרמית
מצג-הכזב אשר גררה אותו להסכים למחיר המוגזם, אבא פשוט הבטיח
לו את הכסף ליום שלאחרי. תבוא מחר ותקבל הכל ובמזומן.
האיש שראה בעיני רוחו כסף. רק כסף מיידי, לא היה מוכן לשמוע על
כסף עתידי כלשהוא. עכשיו אתה תביא הכסף!! ועוד הגביר את הדרישה
בצעקות ובאיומים והתנהג כאילו נחרב לו עולמו. ביישנותו של אבא
ודיבורו הרפה לא עזרו לו. הוא נכתש תחת צעקנותו של חיית-האדם
הלזה שהתגלה פתאום כקניבאל.
אפס, כסף לא היה בנמצא. היה צורך בבנק פתוח כדי לזמן מזומנים
מרשרשים לטובת האיש. שסיים את אקסטזת פולחן נסיון הגבייה
בסטירת לחי מצלצלת על לחיו של אביך".

אבא שלי קיבל סטירה. אלוהים ישמור! מעולם כילד לא יכולתי
לדמיין מראה שכזה. דמות שכזו שתקבל סטירה?! אללי!
"אכן כך היה", אומר לי כמיסה כאילו קרא את הספק בעיני. האבא
שלך קיבל סטירה!". הוא דמע. רמי סיפר והתרגשותו שנקה את
סיפורו.
"למחרת בבוקר הגיע אלי אבא, עם מעטפת הכסף וביקש שאשלם לו
לקבלן האיטום". לשאלתי הוסיף רמי, כי אבא הליט את לחיו בכפו.
כנראה שסימני כפו של הגברתן נחתמו בו.
"איני רוצה לראות אותו אצלי, תן לו את כספו. רק לך שתדע, לא
יהיה לו טוב לאיש. האיש אדם רע. לא יהיה לו טוב..."
רמי, שחשב שאני מאיץ בו מפאת קוצר זמן, לא הבין שהעניין הוא
במתח.
"אמר את שאמר. הרגשתי אשמת מעט. אני הייתי זה ששידך בין
השניים. שיחזרתי, כי לא יכולתי לאכזב את אביך שביקש בעל מקצוע
ואכן קישרתי אותו למומחה. חבל רק שלא הכרתי את אופיו הרומס.
העברתי את הכסף בתפקיד של נער שליח, כשלא ייחסתי חשיבות רבה
לדברים שמלמל אבא שלך: "טוב, לא יהיה לו לאיש...".
חשתי כאילו רמי מעמיד את עצמו למשפט שדה...
"עברו שבועות אחדים, והאיש לא בא יותר. הקבלן לא פקד עוד את
החנות ונסתר מעיני מדוע?, שהרי החנות הורגלה לביקור יום יומי
כמעט של הלקוח הזה. ייתכן שנפגע ממני? פתאום חשבתי שאולי מצוות
השידוך הכל כך לא מוצלחת שעשיתי בתמימות, נושאת לי עונשים
כדוגמת קללת פרנסה, ואני, מה עוויתי?"
רמי התמתח וביטא מעמד של 'לקראת פאנץ'.
"עד שיום אחד, בקצה התהיות הללו, באה התשובה בצורה של שני
אנשים. צעיר מלווה החזיק בזרועו של עיוור לכוון את דרכו. היה
זה אותו הקבלן נושא הסיפור. האיש איבד את מאור עיניו. ואז. רק
אז עלו לנגד עיני המילים של אבא שלך, כמו כתובים חרוטים על
קיר: "טוב לא יהיה לו..."
האיש עיוור.  ומי שחשכו עיניו, חשוב כ...מת.
בדיעבד גיליתי כי כל-כך צדקתי בילדותי, היה נכון להאמין שאבא
שלי שהיה נמוך חלוש ופשוט, היה בעצם הכי גבוה, הכי חזק
מה'אבות' של כוווולם!
שהרי  מי שהתגרה באבא שלי,  הסתבך בו ברגע עם אלוהים עלי
אדמות. סטירותיו של האל קשות הן וכואבות יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם היחס בין
כדור הארץ לשמש
הוא אחד לאלף,
והשמש מצויירת
כביצה- האם כדור
הארץ הוא
שומשום?


תלמידת
גיאוגרפיה
מבולבלת


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/10/07 20:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שמעון עובד

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה