א. תמר / קיץ |
כשכל הדברים הלא נכונים
קרו לנו.
איבדתי אותך, כמו במין
איזו עלילה שטנית:
דברים עפו ברוח,
איבדו שיווי משקל בהווה
נתנו לזמן לחתום את דינם.
איבדתי אותך - שהיית לי כמו קורת גג,
כמו חיבוק שלפני שינה.
כמו לאבד את זהותי.
שאלת אותי אז, באחת
הפעמים האחרונות שלנו
(היה זה סופו של האביב)
אם גם אני מרגישה
שהרוח לוקחת איתה הכול,
שהזמן מתפורר כמו לחם עבש
שאלת אותי אם אהבתנו עודנה בעדייה
אז, עוד לא הרגשתי דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|