|
טיפות זיעה זורמות במורד גבי
קווצות שיער דבוקות ללחיי הסמוקות
שנינו עומדים בשלולית דמינו הדביק
ברושים עירומים מתמוטטים בחוץ
וקירות הבית רועדים
מתחתינו תהום חדשה
הרצפה פוערת פיה
מערערת את עמידתנו הבטוחה
תקרת העולם מתמוטטת עלינו
ואנחנו מסתחררים בתוך שברי מילים
רוחות כעס מושכות אותנו רחוק אחד מהשני
מושיטים ידינו
מבקשים להיאחז בעמודי מיטת האפריון
בלהט הרגע צונאמי חדש מחריב את ביתנו
הקט
מגנך המבריק מגן על גופך
בעוד גשמיך מצליפים על גופי
עוד דקה תיחלץ מהסופה ותברח
לאי שטוף השמש שלך |
|
|
לפעמים אני
מרגיש כאילו אין
לי שותף
לפעמים אני
מרגיש כאילו
החבר היחיד שלי
היא העיר שבה
אני חי, העיר של
המלאכים, בודד
ככל שאהיה, ביחד
נבכה.
פלפל אדום וחריף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.