|
חושך
רוח
חלל עצום
של תהיה
מי ומה
משתלם לי להיות
עכשיו.
עכשיו
חיי הם
כמו שיר
שמתיימר להתנגן
אך נעצר באותה התיבה
פעם אחר פעם
ולמרות שמוגן
מרגיש חשוף
ובריקנות אני נעטפת
כמו שולחן האוכל
ביום של חול
אצלי
עולם חלול ודק
לו רק היית ממלא אותו בך
לו, לו רק. |
|
|
או-קיי, עכשיו
אני משוכנעת
שאנחנו לא לבד
ביקום. אחרת -
מי, לעזאזל,
מעלים את כל
בקבוקי
ה"קריסטל"
מהמכולות? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.