|
שם
בין צללי
לילה צוחקים
קראתי סיפור
של אהבה,
במחצית דרכו
של סהר
ביישן
הנושק חידתו
לענבי שחר
נמוג קריאות
כוכביו.
בין קריאות
השכווי
ליקיצת התרנגול
טוויתי
מרקם יומי
כחוטי וילון
לילי
הסוטר בפניי
כיד חייט
מיומנה
להחייני תודעה
של אהבה. |
|
|
סכינים בגב!
נקודה, וקו!
דם עולה, דם
יורד, דם עולה,
דם יורד!
עכבישים מטפסים
לך על הגב!
ביצה נשברת!
כובע עף!
ורוח...
"פווווווווו..."
זאת שאהבה את
התל-אביבי עושה
נעים לתל-אביבי
בגב (!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.